בשעה טובה הבאתם גור חדש הביתה.ההתרגשות גדולה והשמחה רבה. אני מעיז לנחש שגם החשש. אל דאגה-המאמר הבא יעזור לכם להתמודד בצורה הטובה ביותר עם המציאות החדשה בבית.ויעזור לכם לעשות קצת סדר בהתנהלות הימיומית.IMG-20160516-WA0006

אם עדיין לא לקחתם את הגור לוטרינר-עשו זאת בהקדם.הוטרינר יבדוק את הגור ויראה אם הכל בסדר.אם אין משהו שדורש תשומת לב מיוחדת ואם ניתן כבר לחסן את הגור הוא יעשה זאת.החיסונים הראשונים חשובים מאוד ואין לזלזל בחשיבותם ובתיזמונם.על מנת שהביקור במרפאה לא ישאיר אצל הגור חותם שלילי,יש להגיע מעט לפני המועד על מנת לתת לגור להתרגל למקום לריח לאנשים ולחיות האחרות במקום.לא מומלץ לתת לו להסתובב על הרצפה מחשש להדבקות אבל מצד שני עליכם להיות רגועים ולא להלחיץ את עצמכם ואת הגור שכן הוא ירגיש מייד בשינוי ההתנהגות שלכם וילמד שהמרפאה היא מקום שמלחיץ אותכם ולכן אולי גם הוא צריך להיות בלחץ.אני ממליץ בחום להגיע למרפאה גם כשלא חייבים-רק כדי שהגור לא יקשר את הביקור להרגשה לא נעימה.אפילו רק למספר רגעים כדי לקבל ליטוף\חטיף ולהמשיך בדרך. ואם מדברים על נסיעות אז על מנת למנוע פחד מנסיעות חשוב ללמד את הגור שנסיעות לא קשורות רק לוטרינר אלא שזו פעילות שכייף ונעים לעשות.אני ממליץ לצרף את הגור לנסיעות כמה שיותר כדי שיתרגל להרגשה מצד אחד  ושלא יקשר נסיעה ברכב למשהו לא נעים מצד שני.

התנהלות בבית:

ביומיים הראשונים תנו לגור להסתגל לבית החדש בקצב שלו .תנו לו להריח ולחקור בלי לחץ.כדאי להדריך ילדים צעירים במיוחד לא להתנפל על הגור ולתת לו אפשרות להסתובב בבית ולא ישר להרים אותו על הידיים כל היום.

הלילות הראשונים בבית קשים יותר.מומלץ לא להרגיל את הגור לישון במיטות של בני הבית,הרגל זה קשה לגמילה ,ומטשטש את הגבול בין פינוק מצד בני הבית לבין לשליטה של הכלב עליהם. מה שמתחיל כפינוק הופך במהרה למפגן של התהגות המפורשת על ידי הכלב כחולשה וכהזדמנות לחיזוק המעמד שלו מול מפגין ההתנגות.כדאי להרגיל את הגור לישון במקום קבוע עדיף מתוחם. ניתן להשתמש באביזרים יעודיים לתיחום כמו כלוב אילוף,תא הטסה,גדר ג'ק גור האסקי סיבירי ישן
גורים,ולהניח בהם מרבץ נעים לגור.ניתן להוסיף בובת פרווה או שקית חימום מגומי,עטוף כמובן,שישמשו כתחליף חמים לאחיו מהשגר,בנוסף,שעון מתקתק גם כן יכול להוסיף תחושה של משהו חי יותר.כמובן שאפשר ורצוי להשאיר מספר צעצועים למשחק. כמה בודדים יספיקו.לא צריך לקנות את כל הצעצועים בחנות.

אל תחששו להשתמש באמצעי תיחום.הגור הצעיר ישן רוב היום(אפילו 18 שעות)ניתן לקרא עוד על תא הטסה במאמר היעודי .תא הטסה – לא מה שחשבתם.

כאשר הגור מיילל אל תרוצו אליו מייד.למדו אותו שהייללות אינן נותנות לו את מבוקשו .גשו אליו כאשר הוא מפסיק ליילל וכך לא יווצר הקשר יללות=יחס!

על מנת לעזור לגור בשליטה על צרכיו וללמדו לחכות ולהתאפק עד ליציאה מהבית, הוציאו אותו הרבה מאוד פעמים לאורך היום.אפילו ארבע עד שש פעמים בשעה.זיכרו:ליציאות האלה מטרה אחת ויחידה-צרכים!!! זה לא סיבוב בשכונה. צאו למקום הקרוב ביותר שניתן עמדו במקום כאשר הגור מחובר לרצועה ואפשרו לו להסתובב סביב במרחק הרצועה עד שהוא עושה את צרכיו.ברגע זה שבחו אותו מילולית וחיזרו על המילים פיפי, קקי או כל מילה אחרת שתבחרו .עשו זאת בטונים הכי שמחים שאתם יכולים.:פיפייי  פיפייי-כלב טוב…אל תשאירו אוכל חופשי אלא-חלקו את המנה היומית לשתיים עד ארבע פעמים.כל פעם למספר דקות והרימו את כלי האוכל.אחרי כעשר דקות הוציאו את הגור לצרכים כמו שהוזכר קודם.אני ממליץ לתת את ארוחה אחרונה כארבע-שלוש שעות לפני היציאה האחרונה ואת המים לא להשאיר למשך הלילה.בדרך זו נעזור לגור להוריד את הלחץ משלפוחית השתן ונחזק את היכולת שלו לשלוט על מתן השתן והצואה.דבר ראשון בבוקר הוציאו אותו החוצה.

# למען הסר ספק – אם הגור לא סיים את החיסונים וקיים חשש להדבקות ניתן להשתמש בפדים יעודיים לצרכים במקום יציאה החוצה.הקפידו לשמור על כל "כללי הטקס" כפי שהסברתי קודם.

זיכרו-תאונות קורות-אל תכעסו על הגור אם לא תפסתם אותו בשעת המעשה!

אין כל ערך לכעס הזה חוץ מהתסכול שלכם.הגור לא יודע לקשר בין הכעס שלכם לבין עשיית הצרכים לפני חמש דקות.אם כן תפסתם אותו -מחיאת כף רצינית בליווי קריאת :לא! אסרטיבית בד"כ יגרמו לגור להפסיק .חכו מספר דקות שיירגע ואז הוציאו אותו החוצה כרגיל.אל תשכחו לשבח אותו ברגע שעשה.

ככל שהגור יתבגר תוכלו להוריד את מספר הארוחות ביום וכן את מספר היציאות לצרכים עד שתגיעו לכמות היציאות המתאימה להתנהלות היומית שלכם-שגרת ההבוקר עד ליציאה,אחה"צ עם הילדים בבית ושיגרת הערב עד לשינה.

נשיכות הן התנהגות טבעית לכלבים בכלל ולגורים בפרט.הם מרבים לשחק בנשיכות וקפיצות וכך לומדים   להביע את מעמדם החברתי מחד ומאידך מהו מעמדם של החברים האחרים בלהקה.במקרה שלכם כל שוכני הבית האחרים חיות ובני משפחה.

על מנת שהגור לא ימשיך בהתנהגות זו אליו ללמוד שפעולות אלו אינן נעימות ולא כדאי לחזור עליהם.

קפיצות ניתן למנוע בכמה דרכים: שיקשוק בקופסאת רעש מעל לראשו של הגור ברגע הקפיצה.ניתן להחליף את קופסאת הרעש בספריי אויר יעודי לשימוש בכלבים – נחזיק את המיכל הפוך עם הראש למטה ונצמיד אותו לרגל שלנו,ברגע הקפיצה נלחץ לחיצה אחת למשך שתי שניות לכיוון החזה של הכלב.הוא יבהל וירד.ניתן גם להסתובב ברגע הקפיצה ובכך למנוע מהכלב את תשומת הלב שהוא מבקש לקבל.

נשכנות גורית ניתן להפסיק כך:

ברגע שהגור מנסה לנשוך יש לנזוף בו מייד בצורה ברורה:"לא!” משחדל יש לשבח אותו:"כלב טוב" בנוסף ניתן לתת צעצוע .השתמשו בכזה שהכלב ג'ק -גור האסקי סיביריאוהב,גלגלו אותו כך שגור יראה אותו וירצה לרדוף אחריו.חשוב לנסות לשלוט על תנועות הידיים."בריחה" מהירה עם הידיים רק תעודד את הגור לנסות לתפוס אותן.נסו להיות שקולים ורגועים.הפגנת התנהגות כזו אומרת לגור שאתם בשליטה גם על עצמכם וגם בסיטואציה עצמה ויודעים מה לעשות,ולכן באופן אינסטינקטבי כדאי להקשיב לכם.בעיקר אם אתם מקפידים להתנהג כך באופן עיקבי.ניתן גם ללחוץ על לשונו של הגור,בתוך הפה,עם אחת האצבעות לכיוון מטה (בצורה מתונה אך החלטית) עד לשינוי ההתהגות. מנסיוני-יספיקו חזרות בודדות על פעולה זו,בצורה עקבית,כדי ללמד את הגור!

לסיכום:

  • הקפידו כבר מההתחלה להמנע מלימוד הגור הרגלים שבגיל מאוחר יותר יפריעו לכם כמו:קפיצות,עלייה על ספות ומיטות נשכנות,ישיבה ליד שולחן האוכל וכו'..
  • היו עקביים ככל האפשר:בהתנהלות,בסדר היום,בכללים ובגבולות שאתם מציבים,בזמני האכלה ובזמני היציאה.
  • הקפידו על ריבוי יציאות לצורך עשיית צרכים וכן על כמות המזון ליום.טעות נפוצה היא לחשב את הכמות היומית לכמות עבור כל ארוחה.מה שמקשה על התאפקות ומגדיל את כמו הצואה.
  • אל תכעסו על הגור בדיעבד.מה שלא ראיתם קורה בזמן אמת ותיקנתם באותו הרגע-חסר ערך חינוכי עבור הגור!

וכרגיל- נחישות-עקביות-התמדה הן המפתח להצלחה בחינוך והקניית הרגלים לגור ויבטיחו לכם שנים של נחת עם כלבכם האהוב.אורי ועזית-רועה גרמנית

ברכת תקשורת מאלפת לכולם

הוסף תגובה