פקודת אליי היא אולי החשובה ביותר מבין הפקודות ואם זאת הקשה ביותר להטמעה ושמירה לאורך זמן על ידי הכלב. ההבדל המהותי ביותר בין כלב שיודע לבוא כשקוראים לו לבין זה שלא הוא בתהליך הלימוד וההטמעה של הפקודה. בעוד שפקודות אחרות אנו נוטים להתחיל ללמד מעט מאוחר יותר,הכלב מתחיל ללמוד "אליי" כבר מפגישתו הראשונה עם הבעלים. בעצם,כל מפגש של הכלב עם בעליו הוא לימוד של פקודת"אליי", עבורו ולכן יש לקחת זאת בחשבון בכל אינטראקציה שלנו איתו. על הכלב ללמוד שהדבר הכי טוב ונעים ומספק מבחינתו הוא המפגש שלו איתנו. על מנת שזה יקרה יש להקפיד על מספר דברים:

  • הקפידו על מילה אחת מוחלטת וקבועה כדי לקרוא לכלב."אליי" היא מצוינת מכיוון שהיא אומרת גם לנו מה אנחנו מצפים מהכלב. השימוש במילה"בוא" אינו מומלץ מכיוון שמילה זו חוזרת על עצמה במקרים רבים ואינה בעלת משמעות אחת – בוא הביתה,בוא לאכול,בוא אליי,יאללה בוא, נווו בוא כבר וכו'… אליי משמעותה תגיע אליי עכשיו!!!
  • השתמשו בפקודה "אליי" כל פעם שאתם קוראים לכלב. חיזרו עליה מספר פעמים גם כאשר הכלב הגיע כבר.עשו זאת בכל הזדמנות-כאשר אתם נותנים לו לאכול, משחקים איתו ואפילו כשאתם סתם יושבים ומלטפים אותו(ברכב, בבית או בחוץ).
  • השתמשו בטון גבוהה יחסית ונלהב( כמו ילד מתלהב).אם הכלב לא לידכם הפנו את גופכם לכיוונו התכופפו לעמידת שפיפה ותוך כדי הליכה לאחור מחאו כפיים וחיזרו על הפקודה מספר פעמים עד שיגיע.
  • כאשר הכלב מגיע אליכם לטפו אותו כמו שהוא אוהב והמשיכו להתלהב מכך שהגיע. אמרו לו כמה הוא כלב טוב וכמה אתם שמחים שהוא לידכם.
  • ניתן להשתמש בחטיפים שהכלב אוהב במיוחד כדי לחזק את ההרגשה הנעימה של המפגש, כמובן שאם הכלב אוהב מאוד דברים נוספים כמו כדורים צפצפות חבלים או צעצועים אחרים מומלץ להשתמש גם בהם ולהחליף בינהם לסירוגין.

על מנת להימנע מהתעלמות של הכלב מהפקודה יש להקפיד לחזק אותה למספר רגעים בעיקר במצבים בהם אתם צריכים שיגיע ללא דיחוי . דוגמה מצוינת לכך היא בגינת הכלבים. הכלב משתולל חופשי ומאושר עם כלבים נוספים ואנו ממהרים לחזור הביתה קוראים לכלב והוא לא מגיע .רוב האנשים במקרה כזה ירדפו אחרי הכלב יכעסו עליו כאשר כן יגיע אליהם,ינזפו בו יחברו אותו לרצועה ויעזבו את המקום בעצבים. הדבר הנכון לעשות הוא לקרוא לכלב כפי המוסבר מעלה כשהוא מגיע לשבח אותו ואז לתת לו חטיף או משחק ולתת לו לחזור לשחק,אחרי מספר דקות שוב הפעם עם צ'ופר אחר ולתת לו להמשיך לשחק ובעוד מספר דקות לחזור על הפעולה אך הפעם אחרי הצ'ופר חברו את הרצועה למספר שניות ושחררו אותו. בפעם הבאה שתקראו לו כאשר יגיע שוב חזקו אותו בשמחה חברו את הרצועה לאחר כ-30 שניות וצאו מהגינה .כך חיזרו על הפקודה גם כאשר רוצים לקרוא לו ללכת למקום או לצאת החוצה. דאגו ליצור הפרדה מוחלטת וברורה בין ההגעה של הכלב לבין הפעולה הבאה שאתם רוצים לעשות. כך בכל מקום ובכל זמן: בבית,בחצר,בגינת הכלבים או בטיול בטבע. בבוקר,בערב,בקיץ ובחורף.

ככל שנקדים ללמד את הפקודה בגיל צעיר יותר ונקפיד על הכללים-כך ילמד הכלב שבאמת הדבר הכי טוב בעולם זה להגיע אלינו!

לסיכום:

זיכרו לעולם לא לכעוס על הכלב כאשר הוא מגיע אליכם. נסו לשמור כמה שיותר על " אנרגייה חיובית". תרגלו את הפקודה שוב ושוב בכל מקום ובכל סיטואציה . אם קשה לכם לתרגל ללא רצועה זה בסדר גמור. השתמשו בחבל דק וארוך התחילו במרחק קצר מאוד והגדילו את המרחק כל מספר ימים.

זיכרו:

כמו בכל דבר שאנו רוצים ללמד את הכלב נחישות סבלנות והתמדה הן המפתח להצלחה.

ברכת תקשורת מאלפת לכולם.

 

הוסף תגובה